מעוז ירח #

ברגע שמגיעים לכאן, לא קשה להבין את השם. את העיר היפייפיה מקיף רכס הרים מעגלי, אשר קצוותיו פורצים מעבר לקו החוף וכמעט נושקים זה לזה. שרשרת הררית זו, סהר המערב, מהווה חומה טבעית ושובר גלים ששירתו נאמנה את האנשים השקטים אשר התיישבו במעוז ירח, אי אז בעבר הרחוק. זכרם לא שרד את מבחן הזמן, אך אומרים שאופיים נטמע ברוחות המנשבות בעמק. אפשר להרגיש יצירתיות, סקרנות ואף מעט מלנכוליות באוויר, ממש כפי שאחד מרגיש את מגע השמש על העור.

האווירה השלווה ומזג האוויר החם משכו אל מעוז ירח מלומדים ואנשי תרבות, טיפוסים שבוער בהם הצורך להותיר את חותמם הססגוני על העולם, או לגלות בו דבר מה חדש. פילוסופים, סופרים, אמנים ונגנים רבים מצאו את משכנם בעיר הזו, מקשטים אותה ברעיונות, צלילים וגוונים עזים כל כך שדי בהם כדי לשכר אדם. אך הכישרון המקומי לא מוגבל לאומנויות והרוח, מעוז ירח ידועה גם בבעלי המלאכה המיומנים שלה. מחליפות, ריהוט או תכשיטים ועד לשעונים וכלי נשק, עבודות היד האלו ידועות באיכותן, ובמחיר שמלווה את היוקרה. גם אם בסופו של יום, כל התרבות העשירה הזו היא רק רוח וצלצולים, לפחות הפעמונים מצוינים.

סהר המערב, סמל וחומה של העיר שמאפשר את קיומה ומסמן את גבולותיה, תורם לשגשוג של מעוז ירח, אך מביא עימו מספר בעיות. החומה ההררית הזו היא גם מחסום שמבודד את העיר ומקשה על מעבר יבשתי אליה. מתקיימים מאמצים להצבת מסילות שיקשרו את העיר לסביבה החיצונית, אך עד שאלו יניבו פרי, נראה שהיא תמשיך להסתמך על ספינות כאמצעי הגישה העיקרי. מימיו השקטים של המפרץ הם תוצאה ישירה של שבירת הגלים על ידי הסהר הסלעי. תכונה זו מקלה על הנמל העמוס של מעוז ירח, אשר מהווה נקודת חיבור בין אברלייט, ביילור, הארכיפלג ומושבות הדרום.

למרות גבולותיה החקוקים באבן, מספר תושביה של מעוז ירח הולך וגדל. מצב זה מאלץ את האדריכלים המקומיים להיות יצירתיים - אתגר שהם בהחלט נענים לו. חלק משמעותי מהנוף הייחודי של העיר הוא הבניינים במרכזה, אשר גובהם עולה על רוחבם. טכניקות בנייה מודרניות וחידושים טכנולוגיים, כדוגמת הרדיאטור והתאורה החשמלית, נפוצים ברחבי העיר. מרכז העיר כיום הוא רשת סבוכה ותלת-מימדית של מגדלים מזדקרים, גשרים ומעליות. דירות ומשרדים אינם השימוש היחיד של גורדי השחקים הללו, מספר תוספות חדשות לקו הרקיע הן מענה לשטח החקלאי המצומצם של העיר. החממות האנכיות הן טכנולוגיה פורצת דרך, המאפשרות לחקלאים לגדל יבולים בכל מקום ועונה, בעזרת שבריר מהשטח הנדרש לאותה תפוקה.

בלתי אפשרי לדבר על רמת הטכנולוגיה המרשימה של מעוז ירח בלי להזכיר את גולת הכותרת, מקור לגאווה והערצה של מהנדסים רבים - הכור הגעשי. בעוד מרכזים עירוניים אחרים משתמשים בגז וקיטור כדי להניע את עצמם, ברחובותיה של מעוז ירח זורם חשמל. זה הכוח שמניע מעליות, מאיר רחובות ושואב מים ברחבי העיר. הפלא ההנדסי שמספק את דרישות החשמל של העיר הוא הכור, מתקן מפלצתי של פלדה ובטון אשר ממוקם על פסגת הר-געש פעיל למחצה. כמעט כמו כתר להר, הכור הגעשי אוטם לחלוטין את הלוע ונראה למרחקים. מספר צינורות אדירים מחברים בינו לקו החוף, בהם הוא משתמש לקירור, הידראוליקה ושינוע קיטור. הכור משתמש בחום המגמה הלוהטת כדי להרתיח מים, והקיטור שנוצר עובר למספר טורבינות הפרוסות ברחבי העמק, אשר מפיקות חשמל ומספקות אותו לעיר. למרות היעילות המופלאה של מתקן זה, הוא מהווה נקודה רגישה עקב חיוניותו. במידה וגורמים עוינים יצליחו לפגוע בכור, אספקת האנרגיה של העיר כולה תיפגע.

אך נותרה שאלה ללא מענה. איך עיר נמל אומנותית הופכת למוקד של מדע ומחקר, שמוסדותיה האקדמיים ומכוני ההנדסה שלה מתחרים באלו של אברלייט? וברגע שבוכנות הקדמה החלו תנועתן, מי דואג שהרכבת תישאר על הפסים במקום להידרדר לתוהוניות? התשובה ידועה לכל, אך אינה נאמרת בקול, והיא הסאייט. הם אלו שמושכים בחוטים של שליטי הבובה המקומיים. בתי אצולה זוטרים כמו דארקווד ואושבארו, גילדת המוזיקאים, אוניברסיטת אורסף וארגונים נוספים - המשותף לכולם הוא שסאייטרים משפיעים עליהם. אולי השליטה חלקית, אולי היא מאחורי הקלעים, אך הם תמיד שם. מאז גירוש הזרים - טבח שהתרחש באברלייט לפני שני עשורים - מעוז ירח נעשתה גם מעוזם האחרון של בני הסאייט.

על אף צפיפותה, העיר מספקת מחסה ובית עבור קבוצה אחת נוספת. לעבדים שברחו מאדוניהם - בין אם מקורם בקעאת’יס או במושבות הדרומיות - מעוז ירח מהווה הזדמנות לחיים חדשים. בתור נקודת גישה לשאר העולם, עוברים בה רבים מהם. לא מעט משתקעים בה, מגלים בית שנותן להם ביטחון ושלווה, דברים שלא טעמו מעולם. גל הפליטים הראשון פרץ יחד עם המרד בקעאת’יס, והעיר, שעד כה נאבקה בעומס ברחובות רק בחודשי התיירות, נאלצה להחזיק מעמד תחת העול האדיר של הגירה המונית. לא שהכל שחור - למעוז ירח יש מחסור חמור בכוח עבודה זול, מחסור שבני החורין הטריים שמחים למלא. אך התסמינים של השינוי המהיר ניכרים לעין. בשולי העיר מתחילות להופיע שכונות עוני, גטאות של ילידי הארץ ופליטי מלחמה, כמו כתמים וקרעים בבד המעוצב של ארכיטקטורת העיר. יצירתיים ככל שיהיו, תושבי מעוז ירח לא מצליחים לפתור את הבעיה הזו באופן אלגנטי, וודאי לא כשמספר הפליטים רק הולך ועולה.

בהיעדר פתרון מהיר, מתגברים הלחצים בין המהגרים לאזרחים של מעוז ירח, מקרי אלימות בין כנופיות וקבוצות אתניות הופכים לכותרות קבועות בעיתונים. כמעט כמו בבואה בפילוסופיית הראי השקוף, הלחץ בקרקעית קיים גם בצמרות המגדלים. מעוז ירח, באופן רשמי ואירוני למדי, עודנה נשלטת על ידי המסדר. על הנייר, בכל מקרה. מספר גורמים בארגון העתיק מתחילים לתהות - האם הגיעה העת לגירוש שני? טיהור סופי, מוחלט, של הזרים שהגיעו מעבר. בסתר ליבם, חברי האליטה של העיר משתעשעים ברעיון דומה, וכמהים להשתחרר מאדוניהם. אך הפעם בני הסאייט יהיו מוכנים, ואין בכוונתם לוותר בקלות על המאחז האחרון.

התסיסה התרבותית והפוליטית, האוכלוסייה המתרחבת במהירות, הכלכלה והטכנולוגיה שלא מפסיקות להאיץ, כל אלו מרכיבים פצצת זמן שקטה וקטלנית - אחת שעלולה להמיט חורבן על מעוז ירח. אבל אנשיה כבר הוכיחו עצמם בעבר. כמו הכור הגעשי שמניע את עירם, ביכולתם לרתום את כל הלחץ האדיר הזה, את הכוח שמחכה להתפרץ, ולבצע דברים מופלאים.

זרעי עלילה #

לשים קצוץ #

לא מעט טרגדיות וסיפורי אימה הגיעו מהמקום הנורא בשם משרד הפטנטים. לעיתים נראה שמהנדסים עוסקים בפיתוח מוניטין יותר מכל תחום אחר, וכדי לזכות בתהילה, מומלץ לרשום כמה המצאות תחת שמך. איזה פיתוח מגיע למי זו שאלה מורכבת, ותלויה בתרומה של כל אחד מהמפתחים למוצר הסופי, באיכות עורך הדין שהשיג ובעיקר עד כמה נמוך הוא מסוגל לרדת. במקרה הזה, נמוך למדי.

קוצץ הירקות המכני הולך להיות הצלחה אדירה, אין ספק לגבי זה. אך שני מהנדסים, הרברט ורוברט, טוענים שהמציאו זאת בעצמם, באותו היום. אחד מהם שוכר את הדמויות לעזור לו בכל דרך שיוכלו. למצוא הוכחה לגניבת הרעיון, לסחוט את היריב, לפרוץ לסדנה ולגנוב את תרשימי המוצר, או אפילו לחבל בתקינות הקוצץ השני רגע לפני ההדגמה - האפשרויות בלתי מוגבלות. אך סודיות היא תנאי הכרחי, יהיה קשה לשקם את המוניטין השברירי אם המזימה הזו תתגלה.

תחת לחץ #

הכור הגעשי של מעוז ירח הוא מקור גאווה לעיר וסמל למהנדסיה האיכותיים. עד אתמול. עשרות נהרגו כשטורבינה השתחררה מצירה וריסקה בניין סמוך, ופרץ הקיטור שנפלט פצע רבים נוספים בכוויות חמורות. אך האבטחה, ולא ההנדסה, היא זו שלוקה בחסר.

האסון הוא חבלה מכוונת שנועדה להיראות כתקלה, פרי עבודתו החשאית של בית אלפאסי. השימוש במקורות אנרגיה חלופיים משמעותו דאגה נוספת לרשימה הארוכה של הבית, אשר מסתמך על ייצוא של חומרי בעירה ליתר הערים. כדי לפגוע במוניטין של הטכנולוגיה החדשה, הבית שלח צוות סודי לעיר המערבית, במסווה של פליטי מלחמה. אם המזימה לא תתגלה ותיעצר בזמן, אסונות ימשיכו לפקוד את מעוז ירח, עד לגולת הכותרת - פגיעה בליבת הכור שתעמיד אלפים בסכנה.